ג'ינקס, שועלת אנימה מגרה, תופסת את מרכז הבמה בבר, שערה הכחול החשמלי גונב את אור הזרקורים. היא פתיינית, כל תנועה שלה היא טיזינג מגרה, הקצב שלה כובש. הריקוד שלה הוא סימפוניה של חושניות, כל צעד לחישה של תשוקה. פטרוני הבר מוקסמים, עיניהם דבוקות לכל תנועה שלה. אבל זו לא רק הופעה ציבורית. כשהיא מתגנבת, היא מובילה אותנו לעולם פרטי של הנאה. לבד, היא משחררת, גניחותיה מהדהדות דרך הבר הריק. היא מלכת בשרים מצוירת, כל נגיעה שלה היא סימפוניה של אקסטזה. זה לא רק ריקוד, זה סימפוניה של פיתוי, קונצרט של תשוקות גשמיות. ג'ינקס, נערת ליגת האגדות, היא גיבורת הנטאי, כל רגע שלה עדות לעוצמת התשוקה. זה לא סתם בר, זה מגרש משחקים של הנאה, מקלט לנהנתנים. זו ג'ינקסס, טון מגרה, כל רגע שלה סימפוניה של חושניות.