בתוך המונוטוניות של מטלות היומיום שלה, אישה מגרה מוצאת את עצמה כמהה להפסקה מהשגרה. הקימורים החושניים שלה דואבים לתשומת לב, והיא נואשת לנער את גבולות הציפיות של משפחתה. כשהיא נכנסת לחדר הכביסה, היא נמשכת למכונה האהובה עליה, מלווה נאמנה במסע שלה להקלה. היא מתחילה לרקוד, גופה מתנדנד בקצב עם זמזום המדיח, תנועותיה הופכות פרובוקטיביות יותר עם כל שנייה שעוברת. בגדיה חומקים לאט, חושפים את נכסיה העסיסיים, מראה שיגרום לכל גבר להיות חלש בברכיים. לאחר מכן היא עולה על מכונת הכביסה, רוכבת עליה בנטישה פראית, גניחותיה מהדהדות בחלל החדר הריק. הופעת הסולו שלה היא עדות לרצונותיה שלא ידעו שובע, הצצה למעמקי הפנטזיות שלה בהשראת הנטאי.